הודעות:

Hebrew
Russian
English

דיונים:
(הבמה לתגובות)

English
Russian

קשר אלינו
עלינו
דיונים
(הבמה לתגובות)

(המשך,  ההתחלה ר' כאן)

<< עמוד 3 מ-5 >>

תגובה:  "כנס בני דן"
מאת: פרופ' ינעם ליף  18.01.03 

לדאבוני נבצא ממני להיות בכנס. לחץ הזמן אילץ אותי לנצל שעות יקרות לכתיבה מאומצת. קראתי בעיון רב את הדברים שנאמרו ע"י הדוברים בכנס בנושא ספר הלימוד. אני מזדהה עם דבריה של יהודית כהן ודבריו של יוסי פלס הזדהות מלאה, וברשותך ברצוני להעלות סוגייה שלא התייחסו שליה בכנס זה

לדעתי רעיון הספר הוא טוב רק אם נבין מהי מטרתו. לשם כך עלינו להבין הבן היטב מי הוא קהל המשתמשים בספר זה, מורים ותלמידים, וכאן הבעייה: אין סטנדרטיזציה בנושא הוראת המוסיקה במגמות למוסיקה השונות. רמת מגמות אלו ברחבי הארץ היא רבגונית, יש כאלו המתמקדות במוסיקה קלאסית, ויש כאלו המתמקדות בג'אז, יש כאלו הניזונות מקהל תלמידים רב ומוכשר ויש כאלה שרמת התלמידים נמוכה. יש מגמות של מורה אחד או שניים, ויש מגמות של בהן מלמדים טובי המוסיקאים בארץ.  ספר שינסה לקלוע לממוצע כלשהו יסבול מבינוניות, יהיה שיטחי עבור בית ספר אחד וקשה מדי עבור אוכלוסיית תלמידים אחרת.

האם מטרת הספר לרכז חומר עבור התלמידים, כמקור מידע, או האם הוא אמור להתוות תוכנית לימודים? יש לי הרושם שהדיון בספר הלימוד בא כתחליף לדיון אמיתי בתכנית הלימודים, בתכנים, בהיקף וברמת המיומנות הנדרשת במקצועות השונים.

לדעתי, אם נשווה את רמת ההעמקה הנדרשת מתלמיד 5 יחידות במקצוע מדעי כלשהו  להיקף ועומק הידע במוסיקה, יש להניח שרבות מהמגמות למוסיקה בארץ לא יכולות להשתוות לרמה זו כפי שאני מבין אותה. במתימטיקה, למשל, ישנם ספרי לימוד לפי מספר יחידות הלימוד, קרי דרגת הקושי והנושאים הנבחרים.  החומרים הנלמדים בהסטוריה או בספרות יכולים להשתנות מעת לעת, אך ברור שבמקצועות אלו כמקצוע מוגבר בתיכון יש ציפיות ספציפיות להיקף החומרים וההעמקה הנדרשת.  כך גם, לדעתי, יש לנהוג בלימודי המוסיקה.  

אני חושב שהדיון בכתיבת ספר צריך להיות קטליזטור לדיון בתוכנית לימודים, האם צריכה או לא צריכה להיות סטנדרטיזציה ארצית, ומהן המשמעויות החבויות בדילמה הזאת. ועד שיתקיים דיון כזה, לדעתי יש לדאוג לחיבורם של מספר ספרים (או להמליץ על שימוש במקורות קיימים) בנושאים ותקופות שונות עם דגש על שפה וסגנון, ולא על דמויות. 

שלך בידידות
ינעם ליף

תגובה:  "כנס בני דן"
מאת: מודרטור

היענות על מכתב (רוסית)

תגובה: זכריה פלווין ורון ויידברג 
מא
ת:    ד"ר אלישבע רגבי  25.01.03

 לזכריה ולרון שלום רב,
אין ספק שקיים צורך חמור בספרי לימוד ובספרים בכלל בנושאי מוסיקה, ותולדות המוסיקה בפרט, בעברית. החיוניות של דברים אלה לקיומה של תרבות מוסיקלית בישראל ברור לכל אחד, וגם לי, בתור מוסיקאית ומוסיקולוגית וגם אמא לילדה בתיכון מוסיקלי.
ואולם, השאלה היא: מדוע להמציא את הגלגל? מדוע לא להוסיף על הקיים, לבנות עליו, לחלוק עליו, במקום לכתוב הכל מהתחלה. אילו התחלנו מבראשית בכל עניין, לא היתה מתאפשרת לעולם שום התפתחות תרבותית. למשל, מזה כשנתיים מוטל תרגום מלא של GROUT (מעשה ידיהם של ד"ר עידו אברבאיה ולילך לבנון) במרתפי הוצאת מעריב: עם כל החסרונות שיש לספר, כשם שיש לכל ספר אחר, כדאי ויעיל יותר לעשות לפירסומו, ולתעל את מאמצינו לכיסוי תחומים או גישות שלא יוצגו בו ואף להתווכח עמו, בין אם במבואות ובנספחים, בין אם בספרים אחרים, כן ירבו. אם נקבל את הגישה (הרווחת היום) שתרבות וידע אינם ישויות אבסולוטיות, קיימות "לכשעצמן", אלא נוצרים מתוך שיח מתמשך ואינם אלא שיח מתמשך, לא יהיה זה נכון לנסות לברוא מבראשית, וגם לא לחפש את הספר הדפיניטיבי, הכולל הכל. אין, לא היה ולא יהיה כדבר הזה.

אשר לספרו של פרופ' קמיאן שנזכר בהצעתכם - זוהי דוגמה לספר שכדאי לתרגם, במאמץ קטן ובזמן קצר בהרבה מאשר כרוך בכתיבת ספר חדש, ולפנות ע"י כך משאבים בלהוסיף לו ואף בויכוח עמו, כדלעיל. בכל מקרה, תרבות (מוסיקלית) שיש בה רק ספר אחד אינה טובה בהרבה מתרבות מוסיקלית שאין בה אף ספר.
ועוד- בתור חברת הנהלת האיגוד הישראלי למוסיקולוגיה, כדאי שנשתף פעולה במאמצים (המבורכים באמת) לקראת הוצאת חומרי לימוד ויעץ בעברית. עצוב ותמוה הדבר, שכאשר מדובר בהוצאת ספרים בתולדות המוסיקה, אינכם משתפים בעניין דוקא את אלה שזה עיקר מקצועם. ואולי זוהי עוד עדות למצב העצוב של הידע המוסיקלי בארץ.
אני מקווה מאוד לשיתוף פעולה, והעיקר- שנזכה להרבה ספרים מוסיקליים בעברית (לפחות יותר מאחד).

כל טוב ,
ד"ר אלישבע רגבי
חברת הנהלת האיגוד הישראלי למוסיקולוגיה, ירושלים

 

<< עמוד 3 מ-5 >>

  שלח הודעתך, דיון:

שמך או שמ עט:       
כתובת אלקטרונית:   

                                                     פירוש, הודעה:

.כתובת אלקטרונית שלך יפורסם רק ברצונך

BACK